למה צריך צוואה?

מהי צוואה ומדוע אנחנו צריכים אותה?

הגדרת צוואה – צוואה הינה מסמך כתוב לפיו אדם קובע מי יירש את 'עזבונו' דהיינו, רכושו ונכסיו לאחר מותו.

אדם אינו יכול להוריש אלא את רכושו בלבד והזכות להוריש רכושו בהתאם לרצונו
הינה זכות אנושית, בסיסית חוקתית.

הצוואה רלוונטית לכל אדם בכל גיל.
בעבר נהגו לערוך צוואות בגילאים מבוגרים יותר בעיקר מאחר ולקח הרבה יותר זמן לצבור רכוש,
אך היום התקבלה תובנה כי חשוב והכרחי לעשות צוואה כבר בגיל צעיר
מאחר ורבים יותר מוצאים עצמם עם רכוש כבר בגילאים צעירים
ואין אנו יודעים מה צופה לנו העתיד.

הנחות יסוד לצוואה:

• אין חובה לערוך צוואה וההחלטה האם לערוך צוואה נתונה בידי המצווה – עורך הצוואה.
• לא כל אדם בעל אמצעים לכתיבת צוואה בעזרת עורך דין
  ולכן חוק הירושה קובע כי כל אדם רשאי לכתוב צוואה בקלות וללא עלות
  בתנאי ונכתבה בכתב ידו שלו.
  החוק קובע בנוסף כי יש להוסיף במסמך את תאריך הצוואה ולחתום עליה
  על מנת לוודא ככל האפשר כי תזוהה עם עורך הצוואה ותקוים בבוא העת.
• ביטול או שינוי צוואה יכול להיעשות על ידי השמדתה או באמצעות צוואה מאוחרת
  או על ידי מסמך מפורש המבטל את הצוואה הקודמת
  ובלבד ונעשה באותה הדרך בה נעשתה הצוואה הקודמת
  עם סייג אחד הנדרש לפי תנאים הייחודיים לביטול צוואה הדדית
  אשר מאחר ויש בה הסתמכות של הצדדים האחד על השני בהכנת הצוואה ההדדית,
  יש לעדכן במפורש וליידע את הצד השני על ביטולה ע"י הצד המבטל
  (להרחבה בעניין ראו המאמר על צוואות הדדיות).

 

החוק הישראלי מכיר בארבעה סוגי צוואות.
רק צוואה שנערכה באחד מהאופנים הרשומים בחוק הירושה תאושר ע״י בית המשפט,
צוואה שנערכה בדרך השונה מהחוק תיפסל.

אלה הם ארבעת סוגי הצוואות:

1. צוואה בכתב יד –

צוואה שהמצווה כותב וחתומה בכתב ידו הכוללת תאריך עריכתה
וקובעת כיצד לחלק את עזבון המצווה לאחר פטירתו.

צוואה בכתב יד תהיה לעיתים נתונה למחלוקת בין היורשים הפוטנציאלים של המצווה בשל העובדה
כי עלולים להיות בצוואה פגמים צורניים ואחרים אשר המצווה אינו מודע להם.
צוואה שכזאת, שאינה ערוכה ע״י עורך דין או מומחה בתחום שיודע מה הבעיות שעשויות לעלות מנוסח פגום של הצוואה, עלולה לעורר התנגדויות ואף לבסוף להתבטל ע"י בית המשפט.

2. צוואה בעדים –

זוהי הצוואה הנפוצה ביותר, צוואה זו נעשית בכתב,
תציין את תאריך עריכתה וחתימתה בפני שני עדים המכונים ׳עדי צוואה׳
שגם הם מחויבים לחתום ולאשר על הצוואה את התאריך שבו המצווה חתם בפניהם על הצוואה.

הצוואה יכולה להירשם בכתב יד או להיות מודפסת, וחייבת להיות ברורה ונוחה לפיענוח.
בד״כ עריכת הצוואה תהיה בנוכחות ובעזרת עורך דין.
רכיבי היסוד ע״פ סעיף 20 לחוק הירושה הינם קיומם של המצווה, שני עדים ועריכתם בכתב.
פסול דין או קטין אינם יכולים לשמש כעדים כמו כן אסור שמי מהעדים או בן זוגו ייהנה מהצוואה.

3. צוואה בפני רשות –

צוואה הנאמרת בעל פה על ידי המצווה למי שמוגדר כרשות ע״י חוק הירושה,
זה יכול להיות שופט, נוטריון, חבר בית דין דתי, רשם של בית המשפט או הרשם לענייני ירושה.
הצוואה נכתבת בכתב מוקראת בפני המצווה או על ידו ונחתמת ע"י נציג הרשות.

ישנן שתי דרכים לעריכת צוואה בפני הרשות –
א. אמירת דברי הצוואה בעל פה על ידי מצווה הצוואה, והרשות מעבירה זאת לכתב.
ב. הגשת הצוואה בכתב ע״י המצווה עצמו לנציג הרשות.

4. צוואה בעל פה –

צוואה ייחודית לחוק הישראלי. הצוואה אינה מגובה במסמך כתוב וחתום ע״י המצווה.
זוהי צוואה למקרים חריגים בלבד כאשר המצווה מרגיש כי המוות קרוב ורואה אותו לנגד עיניו ואינו יכול לחתום על צוואה.
בשל הקושי הרב באמינות הצוואה, היא הצוואה החלשה ביותר
ובית המשפט מקפיד מאוד על מלוי כל הדרישות המפורטות בחוק בהקשר לצוואה זו.

ישנם מספר תנאים לקיום צוואה זו:
א. עדים–
במעמד הצוואה חייבים להיות שני עדים לפחות שמבינים את שפתו של המצווה.
בשונה מכל צוואה אחרת, העדים יכולים להיות עדים הנהנים מצוואת המצווה,
והם לא מחויבים להיות שניהם באותו חדר בו זמנית,
אך הצוואה שערך המצווה חייבת להיות זהה לשניהם ואין מחלוקת בין העדים,
אחרת בית המשפט לא יקבל את הצוואה.

ב. מצבו של המצווה –
המצווה יכול להיות בשני מצבים:
׳הצופה פני מוות׳ – אדם שעומד להיכנס לאזור מסוכן וכי חייו עומדים בסכנה,
לדוגמא חייל העומד להיכנס לשטח אויב ומסכן את חייו.
׳שכיב רע׳ – אדם גוסס שרואה את המוות אל מול עיניו, מאושפז בבית חולים וידוע כי הוא עתיד לסיים את חייו.
מצבים אלה מאושרים על פי חוק הירושה משום שאדם הנמצא בסכנה או עתיד לסיים את חייו
היודע מה רצונו האמיתי ואינו יכול לבטא את עצמו בכתב זכאי להכתיב מה יעשה בעיזבונו לאחר מותו.

ג. דרישת הכתב –
על הדברים אשר נאמרו ע״י המצווה לעדים להירשם בזיכרון דברים אשר ייחתם ע״ שני העדים,
כדי להבטיח שאלו אכן הדברים שאמר המצווה וכי הם רשומים במדויק כפי שאמר אותם.

ד. תוקף הצוואה –
לצוואה זו יש מגבלת זמן, אם לאחר חודש ימים מהיום בו המצווה ערך את הצוואה הוא עדיין בחיים,
הצוואה מאבדת את תוקפה.

ה. העדים צריכים להפקיד את זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני ירושה סמוך ככל האפשר למועד עריכת הצוואה.

 

למה צריך להשאיר צוואה?

אנשים רבים חושבים שעריכת צוואה אינה דבר הכרחי
משום שכל רכושם יחולק באופן שוויוני בין בני המשפחה לפי דין חלוקת העיזבון בהתאם להוראות חוק הירושה.

אך לפעמים ישנם מצבים בהם המצווה רוצה להוריש ולחלק את עזבונו בשונה מהוראות חוק הירושה תשכ״ה 1965.

החוק אומר כי כל עזבונו של המצווה אמור להתחלק באופן הבא:
חצי לבן הזוג וחצי לילדים אם לזוג היו ילדים. בנוסף בן הזוג אמור לקבל את המכונית המשפחתית ותכולת הבית והילדים עם בן הזוג, את יתרת העיזבון שווה ובשווה.

חלוקה זו עלולה ליצור קשיים רבים.

למי תחולק הירושה?

תחילה, חוק הירושה נכתב בתקופה ומציאות מאוד שונה מהמציאות שאנו חיים בה היום.
ישנם זוגות רבים אשר מתגרשים, ותקופה ארוכה לאחר הגירושין הם עדיין רשומים בתעודות הזהות אחד של השנייה,
זה אומר שעל פי החוק, אם אחד מהם הולך לעולמו מבלי לכתוב צוואה, כל אחד מהם ירש את השני למרות שכבר החלו בהליכי גירושין וזאת משום שהמדינה מכירה בהם כנשואים.

כך גם המונח ׳ידועים בציבור׳. מונח יציר הפסיקה שאין לו הגדרה מפורשת בחוק,
אך בפועל הפסיקה מכירה בזוג ׳ידוע בציבור׳ כבני זוג המקיימים משק בית משותף וחיים יחד.

נוסף על כך, ייתכן ואדם ירצה להוריש את כל רכושו לבן הזוג ולא למשפחתו
כאשר אינו בקשר איתם מסיבות כאלה ואחרות או לחילופין בני זוג צעירים שלא נישאו,
כאשר אדם יכול לבחור להשאיר את עזבונו כולו או חלקו –

לדוגמא, הדירה שלו, כירושה לבן משפחה אחר ולאו דווקא לבן הזוג שלו
או כאשר אינו רוצה לחלק עזבונו שווה בשווה בין בני המשפחה
או להשאיר חלק מרכושו לבני משפחה רחוקים שלא יהיו זכאים על פי חוק הירושה או לאחרים שאינם כלל מבני המשפחה.

לצוואה יש חשיבות כאשר אדם הולך לעולמו ומי שסעד אותו הוא לאו דווקא בן משפחה,
אם לא יכתוב צוואה כלל, רכושו ילך לבני המשפחה ויחולק על פי הקריטריונים הקבועים בחוק הירושה
ולא בהכרח למי שסעד אותו והיה לו לעזר ברגעיו האחרונים.

לכן, חשוב מאוד לערוך צוואה במקרים אלו ובד בבד על מנת שתהיה בתוקף יש לוודא כי המצווה היה כשיר מבחינה גופנית ונפשית לכתוב צוואה זו.
היה ומדובר באדם מבוגר בוודאי כאשר הינו חולה או נתמך על ידי הנהנה,
חייב לצרף חוות דעת של פסיכיאטר המומחה בגריאטריה המעידה כי האדם היה כשיר לערוך את הצוואה.

מה ההבדל בין צוואה לבין צו ירושה?

על פי חוק הירושה, במידה ואדם לא הכין צוואה ולא פירט כיצד לחלק את עזבונו,
יש פירוט ברור לפיו נקבעו קריטריונים כיצד לחלק עזבונו של המוריש.

החוק אומר כי במידה ולאדם יש בן זוג וילדים, כל רכושו אמור להתחלק חצי לבן הזוג וחצי לילדים,
ובנוסף בן הזוג אמור לקבל את המכונית המשפחתית ותכולת הבית והשאר מתחלק בין בן הזוג והילדים שווה ובשווה.

כאשר אין ילדים אבל יש הורים או צאצאי ילדים – יחולק הרכוש כאמור לעיל.
ככל ונותרו רק אחים או הורי הורים – יקבל בן הזוג שני שליש והשאר יתחלק בין הנותרים.
במידה ולאדם אין ילדים או צאצאיהם או הורים או צאצאי הורים או אחים או צאצאי אחים או הורי הורים, כלל הרכוש יעבור על פי חוק הירושה לבן הזוג.

לעומת זאת, במידה והמוריש הכין צוואה כדין, חוק הירושה אומר כי הירושה תחולק על פי הצוואה שערך המוריש.

צוואה לעומת חוק הירושה

בצוואה בשונה מחוק הירושה, יכול המוריש להוריש את כלל רכושו לאדם אחד או אפילו למדינה ואפילו לגוף אחר, הוא אינו חייב לפעול על פי החוק ורשאי לתת את כל רכושו למי שירצה.

בנוסף, אין חובה על חלוקה באופן שווה, הוא יכול לבחור לתת חלק גדול לבן הזוג וחלק קטן יותר לילדיו או להפך, ואף לחלק את הרכוש בין ילדיו באופן שונה.

על מנת ליתן תוקף לצוואה באופן שיאפשר חלוקת העיזבון בין היורשים,
על היורשים להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה המכונה ׳בקשה לצו קיום צוואה׳
והצוואה תיבחן על ידי הרשם לענייני ירושה, תפורסם ברבים לאפשר הגשת התנגדות לצוואה
וככל ותעמוד בתנאים הנדרשים תקבל תוקף באופן של 'צו קיום צוואה'
שניתן יהא להשתמש בו על מנת לרשום את רכוש המצווה על שם היורשים באופן שנקבע בצוואה או לחלק אותו בהתאם להוראות הצוואה.

החלטתם לכתוב צוואה ורוצים להתייעץ ולקבל מידע עדכני ומותאם לכם? 
במשרד טפלו את ברנדט, אנחנו מלווים ומייצגים לקוחות, מתוך רצון להעניק את הפתרון הטוב ביותר עבור הלקוח.

צרו איתנו קשר עוד היום: 03-6869560
או השאירו פרטים ב צרו קשר